ככל שחולף הזמן, אנחנו מבינים שהקורונה כאן בשביל להישאר. טוב...לפחות בטווח הבינוני. מה שרצינו לחשוב עליו כעל משבר קצר טווח, שיש להיכנס אליו במלוא העוצמה, כמו אל ריצת 100 מטר, מתברר יותר ויותר כריצת מרתון. ככזה, הוא מחייב התייחסות שונה.

בדברים הבאים אתייחס למתח בו נמצאים דרגי הפיקוד ביחידות, בין דרישות התפקיד לבין המחויבויות כלפי המשפחה, בה התמקדתי בפוסט קודם.

בקצרה לגבי המישור המשפחתי – כראשי משפחות לכולנו תפקיד חשוב בתיווך האירועים ובמתן מילים להתרחשויות, מה שיכול להפוך אירוע קשה כמו זה אותו אנו חווים כעת, מהתמודדות טראומטית, לחוויה מעצימה. נוחכותכם חשובה. המשפחה נושאת אליכם עיניים.

ולגבי המישור הפיקודי – כחלק מה DNA  האמ"ני, המכוון לראות בכל משבר אתגר, להרחיב עוד ועוד את גבולות היכולת עד לאן שהדמיון מגיע, גם משבר הקורונה הוא כר פורה ליוזמות ולפרוייקטים מרגשים, מעוררי השראה ורבי ערך.

חיל המודיעין, אוניה גדולה וכבדה, גילה יכולת תמרון וזריזות של סירה קטנה והסתגל לשגרת העבודה החדשה – לשימוש באמצעים מקוונים, לחלוקה למשמרות, למשימות שנוספו ועוד - במהירות מעוררת כבוד.

יחד עם זאת, יש כמה נקודות שחשוב לתת עליהן את הדעת;

קו הגבול 'עבודה/בית' שהיה פרוץ ומטושטש גם קודם, הפך לאיזור סחר חופשי😊. כעת, עוד יותר מאשר בעבר, גם זמן הבית הוא זמן עבודה פוטנציאלי שניתן לנצל, שהרי הנוכחות הפיזית כבר אינה תנאי הכרחי.

ריבוי המשימות, לצד טשטוש הגבולות, יוצרים סכנת שחיקה משמעותית. כפי שנאמר בפתיח, לא מדובר בספרינט, אלא בריצה למרחקים ארוכים, המחייבת חשיבה על חלוקת כוחות נכונה.

אני מציע במידת האפשר, לרדד פעילויות שאינן הכרחיות בעת הזאת. המשאבים סופיים וחשוב להימנע מלהתייחס אליהם בבזבזנות. בנוסף, ככל הניתן, מציע לנסות לסמן בכל זאת קו גבול בין העבודה לבית. חשובים מאד מהפן המנטלי זמנים של הפוגה, של השארת המטלות המקצועיות מאחור, של התחברות לאישי ולמשפחתי.

ומעל הכל, שימו לב לאנשים סביבכם; דברו איתם. גלו עניין. לערבות ההדדית, לתחושה שאתם רואים את ההתמודדות ואת השפעתה, מעריכים ומוקירים, יש ערך עצום. לאנשים, גם כשהם כבר 'ילדים גדולים', יש צורך במבט מתפעל, אוהד, איכפתי. מבט כזה עשוי לתת המון כוחות. וגם לכם, המכילים, התומכים, הנמצאים שם עבור אחרים, עשויה לצמוח מכך תחושת משמעות, סיפוק וערך.

 

מזכיר שוב, שאנחנו במכון הקבע לרשותכם. נשמח לחשוב יחד, לתמוך ולהוות אוזן קשבת.

ברק גל

מפקד מכון הקבע

0528446368