ימי קורונה מנקודת המבט של חוסן והתמודדות כשכל העולם כולו גשר צר מאד..  
 
 
 
בימים מאז שפרץ משבר הקורונה נראה כי כמעט כל  העולם כולו הצטופף לגשר צר מאד, אפוף בנגיפי  קורונה. מצידו האחד של הגשר העולם טרום פרוץ המשבר ובצידו השני, האופק המיוחל לימים שאחרי  המשבר ובו מבין הערפילים ניתן לראות ביום בהיר מאד מדינה אחת או שתיים שאולי כבר חצו את רוב  הגשר.  ובינתיים על הגשר עצמו צפיפות גדולה, הרבה מעל עשרה אנשים ביחד ובמרחק קטן מאד זה מזה..   האם זה אפשרי "לא לפחד כלל" כשכשל העולם כולו  מצטופף על פני גשר צר מאד כזה  ?.. בהיבטים של חוסן, מסוגלות והתמודדות הדבר המרכזי אינו "לא לפחד כלל" אלא היכולת לשאת את  הפחד, המתח והחרדה שמציאות כזו יכולה לעורר ולשמור על תפקוד תקין ככל הניתן.  מעבר לכך - זה לא מציאותי להעלים את הפחד בימים כאלו כאילו לא היה, ואפילו יכול להיות מסוכן. יש בפחד גם מן השומר, העוטף, המכוון אותנו לפעילות תואמת ונכונה נוכח מציאות שהשתנתה ודורשת  התאמות (הקפדה על כלל י התנהגות תואמים לסיטאוציה ועוד). האתגר המשמעותי והאמיתי בהיבטי חוסן נפשי הוא היכולת לנהל את הפחד  ,המתח והלחץ ולא שהם  ינהלו אותנו. ככל שהמשבר מתמשך ובינתיים גם מחמיר, עלולה להיות שחיקה בכוחות ההתמודדות, גם אצל אנשים  וארגונים בעלי חוסן גבוה. גורם חשוב בהיענות לאתגר של שימור התפקוד במשבר מתמשך הוא היכולת להפעיל גמישות ולפתח  מנגנונים פרטניים וארגוניים לשאת את המציאות המשברית המשתנה.  ישנם מערכים ויחידות שמאז תחילת המשבר מצליחים למצוא את התנועה הנדרשת והגמישות גם  במסגרת שגרת החירום וגם ביצירת רלוונטיות לגוף או למערך כחלק מהמאמץ הלאומי להתמודדות עם  משבר הקורונה.   ישנן יחידות שייתכן ויאלצו לבצע משימות שאינן בליבת העיסוק או הייעוד שלהן כחלק מהמאמץ הלאומי בימים אלו. בשורות הבאות מצורפות מספר נקודות בהיבט של חוסן והתמודדות להמשך, בנוסף  לפרוטוקולים של הכנה מנטאלית ברמת היחידות אשר יופצו בהתאם למשימות הרלוונטיות.... 
 

למאמר המלא, עם נקודות והיבטים המסייעים לאנשים ולארגונים בעיתות לחץ כאן