את החלק הזה אתם עשויים לקרוא עם "משקפיים כפולים", פעם אחת כאנשי משפחה בעצמכם, ופעם נוספת כמפקדים למשרתים בעלי משפחות. אנו ממליצים לזכור כל העת את שתי הפריזמות הללו, שכן זה יסייע לכם לקדם גישה שרואה את הפרט ומכירה בצרכיו, ויאפשר לכם לראות ולהקשיב לצרכיכם האישיים-משפחתיים תו"כ ההתמודדות.

הזירה המשפחתית מדברת לכולנו, היות וכולנו מהווים חלק מתוך תא משפחתי כזה או אחר. ילדים להורים שעלולים להיות בגילאי הסיכון. הורים לילדים שבימים אלה אינם במצויים במסגרות החינוכיות. בני/בנות-זוג של אנשים עובדים או אפילו של משרתים. בני משפחה של אנשים עם רקע במחלות מסכנות, מורכבויות תעסוקתיות, או פשוט של אנשים שחווים את אותה המציאות שכולנו חווים בעת הזו.  

​

פחדים עמוקים עלולים לפגוש את הפרט במפגשו אל מול הקורונה והמצב הנוכחי. אל מול פחדים עצומים (כמו פחד המוות) אנו עושים מאמצים להסיח את דעתנו מהנושא ולנהל את חיינו כאילו מה שהיה הוא מה שיהיה "האתמול מנבא את המחר". מנגנון זה נקרא מנגנון הרציפויות והוא מאפשר לנו לחוש שליטה על חיינו ולנהל אותם למרות הידיעה העמוקה שיום אחד לא נהיה. ניתן להפוך את הרציפויות לפעולות מעשיות. לטובת הישרדותו חי האדם בסביבתו האנושית. אנו חיים במשפחות, בקהילות ובתוך מעגלים חברתיים. אלו די קבועים לאורך החיים ולכן הציפייה לפגוש את אותם האנשים/חברים והמפגש החוזר איתם יוצרים תחושה של רציפות. ההמלצה לפעולה לטובת שמירת הרציפות גם בעת הזו היא לשמור על קשר עם משפחה וחברים, דרך הסמארטפונים, הרשתות החברתיות, WA ועוד. ליצור קבוצות וירטואליות דרך אפליקציות מתאימות ולהכניס לסדר היום שיחות יזומות (פרופסור מולי להד, מחשבות מעשיות על קורונה וההתמודדות עימה).

 

הסביבה האישית של המשרתים ותגובתה למצב משמעותית ומשפיעה על חוסנו של הפרט והארגון.

המערכות המשפחתיות והחברתיות משפיעות על האופן בו כל אחד תופס ומפרש את הקורונה. למשל אם לחייל הורה מודאג במיוחד, הוא עלול לגרום ללחץ וליצור מתח. כדאי לדבר על כך, ואף להעביר מסרים כדי לעודד ולהרגיע את משפחות המשרתים. קיימו שיח עם אנשיכם על איך הם חווים את המצב, עודדו שיתוף והכלה לצד מתן פתרונות וכלים.

​

מפו פקודים עם פוטנציאל לפגיעות וגלו כלפיהם רגישות ותמיכה פיקודית וחברתית מיוחדת 

-מי שנמצא בבידוד או שב מבידוד

-בן משפחה חולה או בסיכון גבוה לחלות

-ילדים קטנים

-חד-הוריות

-שני הורים בקבע

-משפחה עם מוטרדות כלכלית

-חייל/מפקד חדש

-חייל/מפקד בעל בעיות ת"ש ותפקוד

 

גשרו במעברים בין בית לעבודה

היציאה והחזרה לארגון יכולה להיות דרמטית לפרט ולארגון. על כן, ביציאה נדרשת מעורבות אישית של המפקד כמקבל, תומך ודואג וכמעביר מקל של משימות פתוחות. בחזרה לארגון נדרש המפקד לחבר חזרה את אנשיו לרוח היחידה לתמונת המצב העדכנית ולמשימה מיידית וקונקרטית. יתכן ובמקרים מסוימים יהיה נכון להצמיד לשבים מנטור לימים הראשונים בהתאם לתמונת המצב ביחידה ו/או מצבו המנטאלי של הפרט (טל פולצ'ק, מצב חדש – כשמגפה עולמית מאיימת לפגוע ברציפות התפקודית של צה"ל – תובנות וכיווני פעולה).

​

המלצות וקישורים לפעילויות עם המשפחה

לבנות לוח זמנים שבועי – כמו מערכת שעות של בי"ס, למקם אותה במיקום מרכזי בבית.

לתכנן את הזמן דרך שיח משפחתי פתוח ושאלות סקרניות לגבי רצונם של הילדים. לא ללכת מיד על אפשרויות המסכים, לחפש דרכים יצירתיות נוספות למלא את הזמן. זאת הזדמנות ללמד את הילדים להעריך את הזמן, לתכנן ולתעדף ולחשוב יחד על הזמן כמשאב, להרחיב תחומי עניין ולעודד עשייה פעילה.

 

לו"ז יומי לדוגמה

7:00-8:30 זמן התארגנות וארוחת בוקר

8:30-10:00 זמן למידה (עבודה בחוברות, מטלות ושיעורים מבי"ס, למידת קורסים מקוונים ועוד)

10:00 זמן לפעילות פיזית (ריקודים בסלון, יציאה החוצה לחצר, משחקי כדור, שיעור כושר או ריקוד שמקרינים מהרשת)

11:00 ארוחת ביניים ואחריה פרויקט משפחתי (למשל מעבר על תמונות משפחתיות ישנות והכנת אלבום, פאזל גדול, סידור חלקים מהבית)

12:00 זמן במטבח, הכנת ארוחת צהריים יחד

13:00-16:00 זמן למנוחה (שינת צהריים, זמן מסכים, זמן עבור ההורים לדאגה לעצמם ולמה שממלא את המצברים שלהם)

16:00-18:00 זמן ערב כמו בשגרה, ארוחת ערב, שגרת ערב ולילה טוב

(ד"ר שני וידרגורן, פסיכולוגית קלינית, מתוך: דף הפייסבוק פסיכולוגיה קלינית מדוברת)

* לו"ז זה מתייחס לילדים בלבד. בכל זמן בו הילדים מועסקים או שאחד ההורים איתם, ההורה השני יכול וצריך  לפנות לעצמו זמן לעבודוה שקטה (יחסית) מהבית ול - Self Care. 

ואם אתם אלה שבעבודה יום שלם ובן/בת זוגכם עם הילדים - אל תשכחו לאפשר לו את זמן האוורור הקריטי עבורו!

ובכל יום בו שניכם בבית, הכניסו ללו"ז זמן הורים על כוס קפה או יין. 

​

ילדים מלמדים ילדים – בוחרים נושא וילד/שניים מציגים אותו לשאר חברי הקבוצה.

הרמת מופע – הכנת מופע שירים, ריקודים, דרמה, נגינה וכו'.

הכנת משחקים – למשל משחק זיכרון של אותיות ; בינגו תרגילי כפל ; תפזורת עצים ופרחים.

בניית אתר אינטרנט - למשפחה, לביה"ס, לתנועת הנוער.

​

​

​

 

אתר מכון דוידסון לחינוך מדעי – "תקועים בבית"  - https://www.davidsoncourses.com/stuck-at-home

בריינפופ - https://il.brainpop.com/

פודקאסטים לילדים (מקצת הדוגמאות):

המובן מאליו – כל השאלות שנשמעות טריוויאליות אז אף פעם לא שאלנו אותן

https://www.kan.org.il/podcast/program.aspx/?progId=1017

משחקי המוח – שעשועון לילדים עם איתי הרמן (הצ'ייסר)

https://www.kan.org.il/program/?catid=1530&subcatid=250

 איך העולם עובד – עולם המדע והטכנולוגיה לילדים

https://www.kan.org.il/podcast/program.aspx/?progid=2074

שוות להכיר – סדרת סרטונים על נשים יוצאות דופן בהיסטוריה

https://www.kan.org.il/podcast/program.aspx/?progId=2087

אאוריקה - https://eureka.org.il/

​

​

מקורות מידע

מחשבות מעשיות על קורונה וההתמודדות עימה / פרופסור מולי להד

פיקוד ומנהיגות בחירום התמודדות עם השפעות הקורונה / המערכת הסוציולוגית חיל האוויר

מצב חדש – כשמגפה עולמית מאיימת לפגוע ברציפות התפקודית של צה"ל תובנות וכיווני פעולה / טל פולצ'ק 

ד"ר שני וידרגורן, פסיכולוגית קלינית, מתוך: דף הפייסבוק פסיכולוגיה קלינית מדוברת

​