"בעולם הטובע תחת מבול של מידע לא רלוונטי, בהירות היא כוח" (יובל נח הררי).

​

בשגרה אנשי אמ"ן מורגלים במרחק של מספר שעות מהטלפון הנייד. ימים אלה מזמנים מציאות חדשה של נייד צמוד, שמציף בהודעות, סרטונים, קבוצות ומידע, ונדרשת התמודדות אחרת בניהולו.

מידע רב, שוטף, שנכנס אלינו באופן בלתי פוסק, ממגוון מקורות, ולעיתים אפילו חוזר על עצמו, עלול לייצר הצפה, טכנית ורגשית. הצפה זו עלולה ליצור תחושות של לחץ, בלבול ולעיתים אפילו חרדה.  בנוסף, היא עלולה להוביל ל"הדבקה" במידע לא מדויק, חצאי אמיתות והטעייה. כדי להפחית תחושות ומצבים אלו ככל הניתן עלינו להתמודד בצורה אפקטיבית עם המידע הרב שמגיע אלינו ולנהל אותו נכון, גם מול עצמנו וגם כמפקדים מול אנשינו.

 

אז מה עושים? כמו בשגרה, ברוב המקרים גם כעת אין צורך ממשי להיות "צמוד" לנייד. מומלץ לשים קבוצות שאינן דחופות על שקט ואחת לכמה שעות לבדוק ברפרוף מה קורה בתוכן. אפשר להחליט על קבועי זמן מוגדרים שמוקדשים לבדיקת המידע. נניח להתעדכן בבוקר, בארוחת הצהריים ובערב לפני זמן המשפחה או הזמן האישי. לשמור על הביקורתיות, להשתהות בקריאה, לשאול שאלות. כאנשי מודיעין, אנחנו מיומנים בזה, ונדרשים לכך בטח במצב של הצפת מידע.

 

כמפקד, יש לך אחריות על ניהול המידע מול הפקודים שלך. הפצת מידע רלוונטי, תכליתי ומהימן ככל האפשר ויצירת בהירות ומיקוד. אנו מציעים שלושה צעדים עיקריים שיעזרו לך בזה.

​

שלב ראשון: מיפוי ובחירת ערוצי המידע הנכנס המרכזיים  - שאל את עצמך שתי שאלות: מהיכן מגיע אליי המידע? על אילו ערוצים אני סומך?

1 - מהיכן מגיע אליי המידע? איזה קבוצות ווטסאפ פעילות? מאילו אתרים אני מקבל נוטיפיקציות בפוש לנייד? מי שולח אליי מיילים עם מידע שמגיע לטלפון? אילו אתרי חדשות אני קורא? ובאילו מהדורות אני צופה?  

2 - על אילו ערוצים אני סומך ומוצא אותם כמקור מהימן? קבל החלטה שמתוך ערוצים אלה אתה מייצא מידע ליחידה שלך. למשל, עדכונים והנחיות יתקבלו רק מגורמים רשמיים: משרד הבריאות, מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה, מפקד/ת המסגרת, גורמי משא״ן, רפואה ועוד. פעילויות הפוגתיות יתקבלו רק מחיל חינוך ומקבוצת הווטסאפ של המשפחה. וגם מאילו ערוצים לא, או רק במקרים בהם בחנתי את המידע לעומק. 

​

שלב שני: סינון המידע - הגדר איזה מידע נחוץ ועבור מי.

נחיצות המידע - האם המידע הכרחי? חשוב? יתרום ערך מוסף? (יכול להיות גם ערך של פנאי ושבירת שגרה כמובן). במידה ובימים האחרונים נשלחו הנחיות מרובות מטעם גורמים רשמיים שהגיעו ישירות לאנשי היחידה, ככל הנראה אין צורך בהעברת מידע נוסף בהקשרים אלה.

עבור מי - מה המידע הרלוונטי לחיילי החובה ביחידה? מה רלוונטי למפקדים? מה רלוונטי לכולם? למשל, המלצות על איזון הורות-עבודה אינו רלוונטי לחיילי החובה ביחידה, אך כן לאנשי הקבע שיש להם ילדים.

​

שלב שלישי: העברת המידע – הגדר גורם מפיץ, תזמון ואופן הפצה.

עכשיו משעשית מאמצים כדי שרוב המידע שיגיע אליך יהיה מידע אמין, וביצעת לו סינון של נחיצות, חשוב להעביר את המידע הלאה תוך שמירה על שליטה וגבולות.

מי? הגדר אדם מסוים ביחידה שתפקידו יהיה הפצת המידע הרלוונטי לאנשי היחידה. הגדרה זו יכולה לייצר תחושה היכרות וביטחון עבור האנשים כי המידע ממנו הוא מידע רלוונטי ומהימן.

מתי? הגדר שעה מסוימת ביום להפצת המידע. העובדה שאנשיך ידעו שכל בוקר או ערב הם יקבלו עדכונים, יכולה להוביל להגברת הבהירות והסדר. בנוסף, ניתן להגדיר אילו עדכונים יחכו לשעות המוגדרות ואילו עדכונים יכולים ״להתפרץ״ כי הם יותר דחופים.

איך? בחר או יצר פלטפורמות אפקטיביות בהן המידע ירוכז. למשל, ניתן להחליט כי המידע יופץ רק דרך קבוצת הוואטסאפ הרשמית של היחידה ובכך בהשוואה למייל צבאי, יהיה נגיש גם עבור השוהים בבית. ניתן להקים קבוצה חדשה שנועדה לעדכוני קורונה בלבד, ובכך לייצר מרחב ייעודי ולשמור על המרחבים האחרים "חופשיים" לנושאים אחרים.

​

שלב בונוס: המלץ על ערוצים רלוונטיים.

עדכן את אנשי היחידה בנוגע לערוצי המידע המהימנים בעיניך שנגישים גם עבורם. למשל, עבור המפקדים אתר זה, עבור כלל היחידה אתר צה"ל, עבור המשפחות שלהם אתר משרד הבריאות. כך יוכלו בצורה אקטיבית לחפש מידע שמראש הגדרת כמקצועי ומהימן, צעד שיגביר עבורם את תחושת השליטה, האמון והביטחון.

​

בהצלחה!